הודו למתחילים... וגם למתקדמים

הודו היא מדינה מרתקת! בדרך כלל אני נתקל בשני סוגים של דעות/רגשות מאלו שביקרו במדינה. האנשים שלא אוהבים בכלל, לא מתחברים לבאלגן, לרעש, לעוני, ללכלוך וכנראה לא יחזרו לשם שוב (אלא אם חייבים למטרות עבודה). האנשים שמאוהבים בהודו, מוקסמים מהתרבות, מתחברים לאנשים, נהנים מהבלאגן, נושמים את הריחות ומתענגים על הטעמים.

אתם לא תמצאו יותר מידי אנשים באמצע, ניטרליים, אמביוולנטיים, פרווה לא לכאן ולא לכאן. הודו היא מסוג התרבויות האלו שמכות בך, לטוב או לרע.

בין אם אתם מהאוהבים או אלו שלא מתחברים ,כשאתם נמצאים בהודו, רצוי להיות מודעים לרגישויות של ההודים. אלו אנשים שבדרך כלל מאוד מנומסים ולא יגידו לך ישירות אם אתה עושה משהו שפוגע בהם. הם לא ייעלבו גם אם לא תפעלו בדיוק לפי הכללים, אבל הטיפים שלהלן, בהחלט יכניסו אתכם לליבם של ההודים.

לפניכם כמה כללי עשה ואל תעשה, הנוגעים לשימוש באיברים שונים של הגוף:

ידיים

מה כן לעשות:

1) לשטוף את הידיים לפני הארוחה - זה נחשב היגייני. ההודים בדרך כלל אוכלים באצבעותיהם - הרציונל מאחורי זה הוא -

אמורים להינות מהמזון באמצעות ארבעת החושים - טעם, מראה, ריח ומגע היגיינה - אתה משתמש באצבעות שלך לאכול. כאשר אתה אוכל עם כף או מזלג, אין לך שליטה על כמה אנשים עשו בזה שימוש לפניך. טמפרטורה - טמפרטורת המזון המתאימה לאצבעות שלך מתאימה גם לפה שלך. אתה לא רוצה לקבל כוויה בפה. בטיחות - אם יש משהו במזון שלך שאינו שייך לשם, אולי חתיכת עצם חדה, האצבעות שלך יוכלו לחוש אותו בעוד הסכו"ם לא.

2) השתמשו תמיד ביד ימין כדי לאכול - יד שמאל משמשת לנקיון הגוף. זה ממש ככה! אני יושב בקפיטריות של חברות הייטק בהודו ואתה לא רואה בנאדם אחד (אם הוא אוכל עם הידיים) שלא אוכל רק עם יד ימין.

3) ברכות - אם מישהו מברך אותך עם Namaste, מברכים בחזרה באותו אופן. הודו היא ארץ של כבוד ומערכות יחסים. הברכה המסורתית היא לקפל ידיים ולומר Namaste או Namaskar ברוב חלקי הודו. בעוד שלרוב המדינות המערב יש צורה של היי או שלום, ל- Namaste יש משמעות עמוקה הרבה יותר.

גברים, אם אתם מושיטים את ידכם ללחיצת יד, ישנם נשים מסורתיות שאולי לא יושיטו את ידן ובמקום יציעו Namaste. אל תיעלבו כמובן, כי היא למעשה נותנת לך ברכה 'אלוהית'.

4) תצוגה פומבית של חיבה – בגדול בהודו כאשר בפומבי, במיוחד באזורים מקודשים או ליד בית חינוך, רצוי לשמור את הידיים שלך לעצמך. ההודים רגישים לנושא, שכן הם מאמינים שיש מקום וזמן. לאדם אסור להשפיע בצורה מופרזת על הצעירים והילדים - מעין הדרכה חברתית של ההורים.

רגלים

בהודו, הרגליים נחשבות לא היגייניות (אלא אם כן אתה יודע שהאדם שטף את כפות הרגליים). הרציונל מאחורי זה הוא שכשאנחנו הולכים הרגליים או הנעליים שלנו יכולות לדרוך על דברים 'טמאים' מבלי לשים לב.

נגיעה ברגלים כצורה של כבוד:

אתם יכולים למצוא כי ההודים מפגינים כבוד לזקנים ומנהיגים רוחניים, על ידי כיפוף למטה כדי לגעת ברגליים שלהם. הכבוד לא ניתן בגלל שהרגליים שלהם נקיות, אלא להפך, אפילו שהרגליים שלהם מלוכלכות/טמאות אתה מכבד אותם בכך שאתה מוכן לקוד ולגעת ברגליים שלהם, הפגנה של ענווה. על ידי כך אתה למעשה מרומם אותם. ההיגיון השני הוא שהרגליים מסמלות מסע – זקנים מנהיגים רוחניים נסעו רחוק ואספו חוכמת חיים. אפילו האבק על רגליהם מסמל את החוכמה והידע הנאסף. מכאן השכיחות של המחווה של נגיעה ברגליים של אלה שנחשבו ראויים. בתורם, זקנים מברכים את הצעירים ועשויים לגעת ברגליים של אלה שנחשבים ראויים לקבל ברכות.

כמבקרים בהודו, כמובן שלא מצופה מכם לגעת ברגלים של אחרים, כך שאין לכם מה לדאוג. אבל אם אתה באמת מרגיש כבוד כלפי מישהו מבוגר ועושה את זה, מעמדך בעיניים ההודים יהיה מרומם כדמוי אל.

יש צורה אחרת של יראת כבוד, לכרוע ברך ולהניח את המצח על הרגליים של מישהו מאוד מכובד. זה בדרך כלל שמור לאנשים מאוד רוחניים וזו צורה גבוה יותר של כבוד מאשר נגיעה ברגליים.

מה לא לעשות עם הרגליים:

1) אם נכנסים לבית של מישהו, לוודא לפני האם נחוץ לחלוץ נעליים 2) לא לשים את הרגליים על כסא או שולחן 3) לא לגעת עם הרגליים באוכל, כסף, ספרים – כל אלה נחשבים מקודשים

עיניים

בהודו, כמעט כל דבר זוכה להערצה -

כאשר אתה רוכש בית חדש, לפני שאתה נכנס אליו יש טקס של ברכה וסגידה. אותו הדבר לגבי חפצים רבים אחרים. זה עניין של כבוד, ענווה והכרת תודה ולא סתם פולחן.

דוגמא מדהימה לעד כמה ההודים (אפילו העשירים ביותר) נותנים חשיבות לדת, טקסיות, אסטרולוגיה ואמונות טפלות, ניתן למצוא בסיפור של האיש העשיר בהודו, מוקש אמבאני, שבנה במומבאי את הבית היקר בעולם (מיליארד דולר) אך הוא ומשפחתו אינם גרים בבית. הסיבה? משפחת אמבאני חוששת שהבניין אינו תואם את העקרונות האדריכליים ההודים הקדומים של vastu shastra, וסירבו לעבור לגור שם מחשש שהבית יביא עליהם מזל רע.

צוואר

אם הניחו על צווארכם כתר של פרחים, עדיף להוריד אותו ולשים במקום בטוח עד שתיקחו אותו אתכם. בעיני ההודים מי שמשאיר את הכתר על עליו, כאילו מתרברב. כמובן שמזרים לא מצופה לדעת זאת, אך עם תנהגו כך ותורידו את הזר, תזכו לכבוד רב מההודים.